פסק-דין בתיק ת"ק 26964-04-12

הצדדים ועיקרי הטענות

1.      התובע הגיש תביעה בגדרה עותר הוא לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 10,000 ש"ח. זאת לאחר שרכש באמצעותה חבילת נופש, אך כשהגיע לנמל התעופה לא אפשרו לו לעלות לטיסה, בטענה כי הגיע באיחור.

2.      לטענת הנתבעת, אכן רכש התובע, עבורו ועבור בת זוגו, חבילת נופש הכוללת טיסות שכר ושהיה במלון בסכום של 364 יורו לאדם. מדו"ח טיסה שהתקבל אצל הנתבעת עלה כי התובע וזוגתו לא התייצבו לטיסה. בכרטיס הטיסה, טוענת הנתבעת, מצוין במפורש כי יש להתייצב לטיסה 3 שעות לפני ההמראה. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד חברת התעופה "סאן דור", על מנת שזו תעיד בפני בית המשפט ותוכיח כי התובע לא התייצב בזמן לטיסה. עוד טוענת הנתבעת כי סכום התביעה מופרז.

הנתבעת צירפה לכתב ההגנה, בין היתר, מכתב ממנו עולה כי התובע ובת זוגו איחרו לטיסה.

3.      צד ג' טען בכתב ההגנה כי התובע ובת זוגו איחרו להגיע לדלפק והטיסה נסגרה. הוסיף צד ג' וטען כי איחור, ולו הקטן ביותר, עלול לגרום לאיבוד אישור המראת הטיסה.

4.      בדיון שהתקיים לפניי ביום 9.10.12 העידה נציגת הנתבעת ואמרה, בהתייחס לנספח 4 לכתב ההגנה, כי מדובר בהודעת מייל שהתקבלה מהגב' רזניק העובדת בשדה התעופה ונותנת שירות למספר חברות נסיעות, ביניהן, "קווי חופשה". מהתכתובת עולה כי התובע ונוסעת שהייתה אתו הגיעו באיחור. מהמסמך עולה כי זוג נוסף איחר להגיע לטיסה.

5.      לטענת התובע, הגיע 3 שעות לפני הטיסה, נמל התעופה היה עמוס ביותר. לאחר שעבר את הבדיקה הבטחונית קיבל כרטיסי עליה למטוס, ולפתע לקחה ממנו הנציגה את הכרטיסים ואמרה לו שהם הגיעו מאוחר. כל זאת שעה וחצי לפני המועד המשוער להמראה.

6.      נציגת הנתבעת אמרה כי התובע אמר לה, בשיחה טלפונית, כי הגיע לשדה לנמל התעופה שעתיים לפני הטיסה. הדיון נדחה על מנת שנציגת הנתבעת תשמיע הקלטת השיחה, אלא שמהשיחה עולה כי התובע אמר לה כי נבצר ממנו להוכיח באיזו שעה הגיע, שכן הגיע במונית.

7.      אמו של התובע העידה ואמרה כי הביאה את התובע וזוגתו לנמל התעופה סמוך לשעה 02:00. העדה לא נחקרה נגדית על ידי נציגת הנתבעת ולא על ידי נציגת צד ג'.

8.      נציגת הנתבעת טענה כי יש לדחות את טענת התובע לפיה היה רישום יתר על הטיסה. עוד טענה כי "הצ'ק אין" נסגר כשעה לפני ההמראה, וכי לא הייתה כל סיבה שלא להעלות את התובע לטיסה, שכן היו מקומות פנויים. נציגת הנתבעת עתרה לדחיית הדיון על מנת להשמיע הקלטה של שיחה בינה לבין התובע.

9.      בדיון שהתקיים ביום 14.1.13 העידה אשתו של התובע שאמרה שהגיעו בזמן. לדבריה, נסעו במונית לאמו של התובע, וזו הביאה אותם לשדה התעופה ברכבה. לטענתה, היה תור ארוך בדלפק, ולמרות שהגיעו לדלפק כשעה וחצי לפני שהיה עליהם להתייצב על הטיסה, ולמרות שביקשו עזרה בקידום בתור, לא נמצא, לטענתה, במחשב מקומם על הטיסה ונאמר להם שאין להם כרטיסים כי הכרטיסים נמכרו.

10.  מטעם התובע העידה גב' גמליאל, גיסתו, סוכנת נסיעות, כך לדבריה. גב' גמליאל סיפרה כי התובע התקשר אליה סמוך לשעה 02:30 ואמר שאין מעלים אותו על הטיסה.

11.  נציגת צד ג' חזרה על טענותיה. נציגת הנתבעת אמרה שביקשה מהתובע להמציא פירוט שיחות. התובע הסכים להביא פירוט שיחות לקראת הדיון שהתקיים ביום 8.7.13.

12.  לדיון הנדחה לא הביא התובע פירוט שיחות.

דיון והכרעה

13.  לאחר ששמעתי את הצדדים ואת העדים ועיינתי בכתבי הטענות, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל, אם כי בחלקה.

14.  לא שוכנעתי כי התובע הגיע לנמל התעופה שלוש שעות לפני הטיסה, וזאת חרף טענתו כי כך היה. התובע הסכים להמציא פלטי שיחות, מהן ניתן יהיה לדעת באיזו שעה התקשר לגיסתו, ולא עשה כן, עובדה הפועלת לרעתו.

15.  מטעם התובע העידו אמו, אשתו וגיסתו, אליה טלפן, עפ"י טענתו, בלילה,  לאחר שנודע לו שלא יוכל לעלות על הטיסה. בנסיבות בהן לא המציא התובע את פלט השיחות הרי שלא הוכיח כי הגיע לשדה התעופה 3 שעות לפני הטיסה. עם זאת מקובלת עלי טענתו שהגיע לפני צאת הטיסה. טענה זו נתמכת במכתב שצורף לכתב ההגנה, ממנו עולה כי התובע איחר לטיסה. לו הגיע לשדה התעופה, לאחר המראת הטיסה, צפוי היה למצוא תרשומת לפיה לא הגיע כלל לטיסה.

16.  חוק התובלה האוירית, התש"ם-1980 מחיל, על התובלה האוירית, את הוראות אמנת ורשה. סע' 19 לאמנת ורשה (להלן: "האמנה") קובע כי "המוביל ישא באחריות לנזק שנגרם מחמת איחור בתובלה אוירית של נוסעים". סע' 20 (1) לאמנה, מעביר את נטל ההוכחה אל המוביל, וקובע כי "לא ישא המוביל באחריות אם יוכיח שהוא, משמשיו וסוכניו נקטו בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק או שלא היתה בידיו או בידיהם כל אפשרות לנקוט בהם".